חמלה עצמית היא היכולת להתבונן ולהתייחס אל עצמנו ברכות וללא שיפוטיות. הכוונה היא לא שאנחנו מושלמים כפי שאנחנו ואין מקום וצורך בעבודה עצמית ובשינוי, אלא שאפשר לקבל בהבנה אנושית את כל חלקינו ודווקא משם למצוא את הדרך לצמוח.

כאשר אנחנו מתייחסים אל עצמנו בחמלה משתחררות אנרגיות שאותן השקענו בביקורת עצמית קשה, בנסיונות להכחיש חלקים שקיימים בנו ובתקווה להיות מושלמים. בטיפול נשאף לנתב את אותה אנרגיה לריפוי ולמידה של דרכים מיטיבות יותר עבורנו בעולם. כאשר אנחנו מצליחים להתבונן על עצמנו בחמלה קל לנו להתבונן גם על האחרים הקרובים אלינו באותה חמלה, לסלוח לעצמנו ולהם על חוסר המושלמות שלנו ולנהוג כלפי עצמנו וגם כלפיהם ברגישות שמייצרת דינמיקה אמפטית ותומכת בתוך יחסים.

​

"בכוחה של החמלה העצמית לשנות באופן קיצוני את המציאות הנפשית והרגשית שלנו. ממש כמו האלכימאים של פעם, שחיפשו דרך להשתמש באבן החכמים כדי להפוך עופרת לזהב, גם אנחנו יכולים להשתמש בחמלה עצמית כדי להפוך סבל לשמחה. באמצעות שינוי הדרך שבה אנחנו מתייחסים לחוסר השלמות שלנו והכאב של עצמנו, אנחנו יכולים לשנות באופן ממשי את חוויית החיים שלנו. עד כמה שלא ננסה, לא נוכל לשלוט בחיים כך שיתרחשו בדיוק כפי שהיינו רוצים. הבלתי צפוי והבלתי רצוי קורים מדי יום. ועדיין, כשאנחנו עוטפים את הסבל שלנו בפקעת של חמלה, משהו חדש נוצר. משהו נפלא, מרהיב, יפהפה."

- כריסטין נף

​​​

לקריאה נוספת

• חמלה עצמית" העוצמה בלהיות טובים לעצמנו / כריסטין נף